״האוצרות שבתיקייה״, ככה אני קוראת להם.
אני מתחילה לעצב, לאפיין, עוברת חבלי לידה מפרויקט לפרויקט, נקשרת לתוצר, מגישה ללקוח בשיא ההתלהבות והביטחון ואז… הוא מקמט מעט את הפה, ואני מבינה – זה לא מוצא חן בעיניו. 🤨
איזה ניפוץ של חלום, ממש הרגשת כישלון. כלא מאמינה מנסה להבין מה, למה, איך? איך בסוף הוא לא מרוצה? איך יכול להיות שהפעם לא קלעתי לטעם של הלקוח? הרי אני תמיד קולעת! ✋🏻
אז נאנחת קלות, מבינה שוב לליבו והופ כבר מתחילה עיצוב חדש.✨
הרגשתם פעם את תחושת האכזבה? שהייתם כל-כך בטוחים במשהו ובסוף מסתבר שלא הייתם בכיוון? אז נכון זה מתסכל וגם קצת מעצב. הלקוח ציפה למשהו אחר. ובנינו הוא צריך להרגיש הכי שלם.
בסוף השתפשפתי, יצרתי, עבדתי, עד לתוצאה המושלמת. ומה עם העיצוב הקודם? אתם בטח שואלים? הוא ישאר בתיקייה. כיף להיזכר במרוצת השנים בסקיצה שאז הייתי כל כך בטוחה בה והיום כבר לא בטוח שהייתי מגישה.💪🏻
מעניין אותך לקרוא עוד?
פרקים נוספים מיומנה של מעצבת יעלו מידי שבוע, בהם אספר קטעים מחיי היום יום שלי כמעצבת שישאירו אתכם פעורי פה, אתן טיפים להצלחה כנגד כל הסיכויים! המלצות, עבודה עם לקוחות וכל מה שצריך כדי לא לוותר על החלום!
אז עד לפרק הבא נשיקות 💋
